הלב האנושי מפגין יכולות שמרבית האנשים כלל אינם מודעים להן. מדובר באחד האיברים המסתגלים (האדפטיביים) ביותר בגופנו, המפגין יכולת מרשימה של "עיצוב מחדש" (Remodeling) בתגובה למנעד רחב של גירויים – החל מחוסר פעילות קיצוני ועד לאימוני סיבולת עצימים. פלסטיות זו באה לידי ביטוי ביכולתו של הלב לעבור תהליכי אטרופיה, או היפרטרופיה כתוצאה משינויים בעומס המופעל עליו (ראו מחקר ). כאשר בוחנים את מסת החדר השמאלי בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות, נחשף טווח הסתגלות רחב להפליא המגיע לכ-75%. בקצה אחד

תעשיית ההרזיה עוברת טלטלה. תרופות הדור החדש (כמו אוזמפיק, וויגובי ומונג'רו) מבטיחות תוצאות שפעם היו אפשריות רק בניתוח. אבל ככל שנצברים הנתונים, מתברר שהמחיר שאנחנו משלמים על "קיצור הדרך" הזה עלול להיות גבוה משחשבנו. 1. אפקט הריקושט: הנתונים שלא ניתן להתעלם מהם סקירה שיטתית ומקיפה שפורסמה לאחרונה ב- British Medical Journal (BMJ)  וכללה 37 מחקרים על פני 9,000 משתתפים, חושפת מציאות עגומה: חזרה מהירה למשקל:  רוב המטופלים שמפסיקים את השימוש בזריקות מעלים בחזרה את כל  המשקל שאיבדו

במאמר קודם הצגתי את פרדוקס ספורטאי הקצה. בחנו האם לקיחה של מאמצים גופניים לקיצוניות עלולה להביא ליותר נזק מאשר תועלת. במאמר הנוכחי אני מבקש להציג את ההיבטים הפיזיולוגים המרתקים של מאמצי Ultra-Endurance. כאשר רצי אולטרה נועלים את נעליהם לקראת מרוצים המשתרעים על פני מאות קילומטרים וימים ארוכים, הם לא רק בוחנים את החוסן המנטלי וכוח השרירים שלהם – הם מגששים אחר קצה גבול הביולוגיה האנושית. ריצת אולטרה-מרתון (Ultra-Endurance Running - UER) מהווה מצב קיצון פיזיולוגי המאתגר את גבולו

אין עוררין על כך שפעילות גופנית אירובית היא אבן הפינה של הבריאות המודרנית, עם יכולת מוכחת להפחית דרמטית את שיעורי התחלואה הלבבית ולהאריך חיים. הספורטאי הממוצע נהנה מהגנה קרדיווסקולרית משמעותית, אך ככל שאנו מתקדמים לעבר גבולות המאמץ האנושי, התמונה הופכת מורכבת יותר. במקום שבו המאמץ האירובי הופך לאורח חיים קיצוני, אנו נדרשים לבחון מחדש את הגבול הדק שבין שיא הכושר לבין שינויים מבניים בלב העלולים להיתפס, באופן פרדוקסלי, כפתולוגיים. בתחום הטוקסיקולוגיה (תורת הרעלים) שולט העיקרון ה

בחלק א׳ של המאמר התייחסתי באופן נרחב למודל הקלורי והצגתי את הטיעונים שלי לכך שהמודל הקלורי אינו נשען על בסיס מדעי אמיתי, אלא שמדובר בתיאוריה אשר אינה מסוגלת לתת מענה הולם בשל המורכבות הפיזיולוגית של גוף האדם. בחלק זה של המאמר נתמקד בתהליך שריפת השומן המתרחש במהלך מאמצים גופניים תוך התייחסות להשפעה שיש לכך על תהליך הירידה במשקל. על מנת להבין את תהליך שריפת השומן המתרחש במנוחה ובעת מאמץ גופני יהיה עלינו לצלול תחילה לתוך עולם הפיזיולוגיה של המאמץ ולהכיר את המנגנונים הגופניים שבא

במסגרת מאמר זה ברצוני להתייחס לכתבה בנושא אימונים שעוזרים לירידה במשקל שפורסמה ב Ynet ואשר אני הייתי בין שלושת המומחים שפנו אליהם במטרה להתייחס לנושא הכתבה. ראשית חשוב להבין שבכתבות מסוג זה האפשרות שלנו כאנשי מקצוע להתייחס לסוגיות השונות היא מאוד מוגבלת לאור התכתיבים של העיתון, כגון מגבלת מילים של הכתבה שנדרשת להיות קצרה ואטרקטיבית לקוראים ולכן כמובן לא ניתן לפרט את הדברים כפי שהיינו רוצים וגם לעיתים יש אי דיוקים רבים והמסר שעובר לקוראים הוא לא בהכרח המסר שהיינו רוצים שיעבור

התמונה להמחשה בלבד במאמר קודם שלי התייחסתי לשאלה האם תרגילי הדדליפט והסקוואט הם תרגילים מסוכנים שיש להימנע מהם. קיבלתי מספר תגובות שברצוני לשתף כאן במטרה להציג דוגמאות אופייניות לאופן שבו אנשים מגיבים לנושאים הללו. אני כמובן לא חושף את שמות המגיבים, זה כלל לא רלוונטי, וכמובן שאין פה שום רצון, או כוונה לזלזל בתגובות הללו. המטרה היא להתייחס אך ורק לתוכן התגובות ובמסגרת מאמר זה אתייחס אליהן מנקודת מבט מקצועית, תוך מתן נתונים מעולם המחקר, אשר יסייעו לנו בהבנה מעמיקה יותר של הנוש

לאחרונה אני נתקל לא מעט במומחים מתחום האימון הגופני הטוענים שתרגילים כמו סקווט ודדליפט הינם תרגילים "מסוכנים", שהם מובילים למצבים שבהם המתאמנים נדרשים לבצע החלפה של מפרק הירך, למיקרו שברים של העצמות, שאלו תרגילים שאינם מומלצים לאנשים מבוגרים, בוודאי לא לאוכלוסייה המזדקנת, שאלו תרגילים שאינם פונקציונליים, שהם לא תורמים לאתלטיות, אלא דווקא פוגעים בה ועוד טענות מן הסוג הזה. לו השיח הזה היה מגיע מכל מיני מאמנים שאין להם ברזומה שום פרט מרשים אז אולי פשוט הייתי מתעלם מדבריהם שהרי

פעמים רבות השימוש בצמד המילים Evidence-based מהווה מעין חותמת איכות ואנו כביכול מציינים שאם הדבר נבדק במחקר אז בטוח שהוא נכון ושעלינו לאמ...

בראשית דבריי ברצוני לציין שאני מעריך שמאמר זה עשוי לעורר מידה לא מועטה של אי נוחות בקרב חלק מהקוראים מכיוון שאני מעלה פה דעה (אישית)...

מוזמנים לצפות בפודקאסט, שרירים ומחקרים, בו אנו מארחים את ד״ר דודי אילת לדיון מרתק ומעמיק בנושא אתיקה ושימוש בחומרים אסורים בספורט המקצועי...

חברים וקולגות לעיונכם פרק חדש בפודקסט שלנו; שרירים ומחקרים בנושא: המרשם לאימון התנגדות; פעילות גופנית, אימון גופני ומה שביניהם. הפודקסט...

מוזמנים לצפות (עדיף), או להאזין, לפודקאסט שרירים ומחקרים בו מאור גבאי ואיתי גולדפרב דנים בנושא נפח האימון באימונים למטרות היפרטרופיה...

מוזמנים לצפות בפודקאסט שרירים ומחקרים המתייחס לנושא נפח האימון ופיתוח הכוח המרבי. במסגרת הפודקאסט אנו דנים בהיבטים הקשורים בהשפעת נפח...

דיעה אישית, אולי לא פופולרית, אולי כזו שרבים לא יסכימו איתה. אני אישית חושב שביצוע תרגיל הדדליפט בסגנון Touch and Go כמודגם בסרטון, לגמרי...

יתר לחץ דם (יתר ל״ד) מהווה את אחת מהמחלות הכרוניות הנפוצות ביותר. בישראל לוקים במחלה מעל למיליון איש. לחץ דם גבוה מהווה גורם סיכון עיקרי...

כאשר אנו בוחנים את כל תחום אימוני ההתנגדות, בהקשרים של השיפור המושג בכוח השריר ו/או במסת השריר (היפרטרופיה), אנו רואים שישנה התייחסות...

הדיעה הרווחת היא כי אימוני התנגדות פוגעים בגמישות, מפחיתים את טווחי התנועה במפרקים ולכן מי שמבצע אימוני התנגדות בלבד למעשה יראה ירידה...

במאמר קודם התייחסתי בהרחבה לאפשרות שיתכן שהמיטוכונדריה עשוייה להוות גורם מגביל לגדילה של השרירים. הסברנו כי תהליך הגדילה של השרירים הינו...

אנו מכירים בעובדה שמתאמנים רבים (וגם מתאמנות!) מבצעים אימוני התנגדות במטרה לעלות את מסת השריר (היפרטרופיה שרירית). אותם מתאמנים משקיעים...